אתר לחנות בגדים

מי שמחפש בגד אינו נכנס לגוגל כדי לקנות מרחוק, אלא כדי לדעת לאן ללכת. הוא רוצה לראות איזו סחורה יש אצלך, לוודא שהמידה שלו קיימת, ולדעת מתי החנות פתוחה ואיפה אפשר לחנות.

עמוד אינסטגרם מציג תמונות, אבל אינו עונה על השאלות האלה, והפוסט שהעלית אתמול יורד מתחת לעשרה פוסטים אחרים. האתר מרכז את התשובות במקום אחד ונשאר נמצא בחיפוש.

מה שווה להציג

תמונות של החנות עצמה מבפנים: המדפים, התאורה, המרחב. הלקוח רוצה לדעת לאן הוא נכנס לפני שהוא עושה את הדרך.

הקטגוריה שאתה מוכר, בבירור: נשים, גברים, ילדים, בגדי אירוע או בגדי יומיום. מי שאינו מוצא את הקטגוריה שלו מניח שהיא אינה קיימת אצלך.

מידות ומותגים. שני הפרטים האלה חוסכים ללקוח נסיעה, וחוסכים לך שיחת טלפון.

הקולקציה של העונה הנוכחית, ולא כל מה שעבר בחנות מאז שנפתחה.

מידע שצריך להיקרא בשנייה

שעות פתיחה, כולל ימי שישי, שבת וחגים, ועונות שבהן השעות משתנות.

כתובת וחניה. מי שיוצא לקנות בגדים חושב על זה עוד לפני שהוא יוצא מהבית.

מספר טלפון שלחיצה עליו מחייגת, וכפתור ווטסאפ לשאלה על מידה לפני שמגיעים.

אתר תדמית או חנות אינטרנטית

חנות אינטרנטית היא עסק אחר: מלאי שמתעדכן כל היום, צילום של כל פריט, משלוחים והחזרות. זה מתאים למי שמוכר בכל הארץ.

לחנות שמשרתת את העיר שלה ואת הסביבה, אתר תדמית מספיק, והמכירה נשארת בחנות ובווטסאפ.

מה שמיותר

תמונות מאגר: דוגמנית זרה על רקע לבן. הלקוח מזהה אותן מיד, והן אומרות לו שלא צילמת את הסחורה שלך.

קטלוג של מאות פריטים בלי מחירים ובלי עדכון. רשימה ישנה מזיקה יותר משהיא מועילה.